בעידן של מסכים, התראות, ותכנים מהירים, הילדים שלנו לומדים להגיב מהר, אבל מתקשים להתאזר בסבלנות מול תהליכים ארוכים. התודעה מתרגלת לקפוץ בין גירויים, והיכולת לשהות, להתעמק ולהתרכז במשימה אחת, הולכת ונחלשת. מחנכים והורים בכל המגזרים מדווחים על קושי גובר לשמור על ריכוז, עלייה בחוסר שקט, ועל סף תסכול נמוך במיוחד. במגזר הדתי והחרדי האתגר מתחדד עוד יותר: שעות ארוכות של לימוד עיוני דורשות יכולת מנטלית גבוהה, אך הגוף – הכלי הפיזי שתומך בנפש – כמעט ואינו מקבל מקום. כשהגוף לא זז, מה הפלא שמופיעות בעיות קשב?
כאן נכנסות אומנויות הלחימה לתמונה: הן מחזירות לילד את הקשר הראשוני לגוף, מלמדות אותו שליטה, סבלנות ודיוק, לא דרך מילים, אלא דרך תנועה. כל מכה, כל קידה וכל נשימה הופכות לשיעור בריכוז ובהתבוננות פנימית. הילד לומד להקשיב לעצמו, לזהות מה מפעיל אותו, ולבחור תגובה מתוך מודעות עצמית.
ילד שמחזק את הגוף והנפש, מתחזק גם באמונה
הרב יוסף צבי בן פורת שליוה את הקמת ארגון גיבור כארי, ידע לזהות את הערך העמוק שבאימון גופני ממוקד, כשהוא נעשה מתוך שמירה על רוח התורה. בן אלהרר, מייסד גיבור כארי, מסביר: "אדם שמחזק את הגוף והנפש שלו, מתחזק גם באמונה. ילד או מבוגר שלומד שליטה עצמית, התמדה ואיפוק, לומד גם לעבוד את ה’ בצורה מאוזנת ובריאה יותר.” החיבור בין עוצמה פיזית לערכים רוחניים הופך את האימון אצלנו לשילוב נדיר: חוויה שמפתחת את הילד מבחוץ ומבפנים, מבלי לוותר על הזהות היהודית שלו.
פתרון יעיל עבור בעיות קשב וקשיים רגשיים והתנהגותיים
ילדים רבים מתמודדים עם קשיי קשב וריכוז, חרדות או קושי בוויסות רגשי. באימון לחימה טיפולי הם מגיעים למרחב שבו מותר להוציא אנרגיה, אבל בתוך גבולות ברורים. דרך התרגול הם לומדים לעצור לפני תגובה, לנשום, לחשוב ולבחור בכל פעם מחדש.
העבודה על חזרתיות, קצב, נשימה ועמידה בזמנים מפתחת ריכוז ויכולת ניהול עצמי – בדיוק הנושאים שבהם הם מתקשים. במקרים רבים, אימון במסלול אומנויות לחימה טיפולי מסייע להם יותר מטיפול רגשי קלאסי, מפני שהוא מדבר ב"שפת הגוף", שפה שילדים מתחברים אליה באופן טבעי.
ההצלחה של חננאל: מבעיות קשב במהלך הסדר להתמדה בלימוד
אחת הדוגמאות הבולטות לשינוי אמיתי שמתחולל אצל מתאמנים בגיבור כארי היא סיפורו של חננאל.
נער בן 15 מישיבה ירושלמית, עם קושי בולט לשבת במקום אחד ולהתרכז. חננאל היה חכם וסקרן, אך הקשב שלו נדד בכל פעם שהתבקש ללמוד בחברותא. שיעורים רבים הסתיימו באכזבה ובתחושת כשלון, והוריו כבר התחילו לשקול טיפול תרופתי…
כשהגיע לדוג’ו שלנו בגיבור כארי הוא נחשף לעבודה נכונה עם הגוף שהשפיעה גם על הנפש. דרך האימונים הוא למד להאט, להתבונן בתנועה, להרגיש את הגבולות שלו ולשלוט בהם.
לאט־לאט, מה שנראה כחוסר ריכוז הפך למיקוד. חננאל גילה שיכולת הריכוז אינה 'מתנה', או שיש לך אותה או שאין, אלא שריר שאפשר לאמן.
כמה חודשים אחרי תחילת הדרך, ההורים סיפרו שחננאל מצליח להתרכז הרבה יותר בקלות, להקשיב, ולסיים סדר שלם בלי לצאת כל רגע החוצה כדי להתרענן.
הערכים מוטמעים דרך החוויה
במקום שהאנרגיה של הילד או הנער תתפרץ לכעס, מרדנות או בעיות קשב – היא הופכת לדלק לצמיחה, ליציבות ולביטחון עצמי עמוק. הערכים היהודיים שמוטמעים באימון אינם דיבורים גבוהים, אלא חוויה פיזית ויומיומית.
דרך תנועה, הילד חווה על בשרו את מה שההורה והמלמד מנסים ללמד במילים: סבלנות, גבולות, אחריות וכבוד. זו הסיבה שהרבה הורים משתפים שהם רואים שינויים אצל הילד גם בתחומים אחרים, כמו הקשר עם האחים, משמעת עצמית, דחיית סיפוקים, שיפור תחושת המסוגלות בכיתה ועוד.
האם האימון ינתק את הבן שלי מהתורה?
עבור הורים במגזר הדתי והחרדי, השאלה המרכזית היא אחת:איך לאפשר לילד לפרוק מתחים, לפתח ביטחון ולהתמודד, בלי לפגוע בערכים ובמסגרת? יש משפחות רבות המשתייכו למגזר החרדי, שילדיהם ממעטים ללכת לפעילות פנאי, אלא אם כן קיים צורך רפואי או נפשי. אז האם האימון אכן פוגע בערכים הדתיים או מכניס רעיונות 'זרים' לראש?
אחת המטרות שלנו בגיבור כארי היא להתאים את הפעילות שלנו אל הציבור שומר התורה והמצוות, ללא פגיעה בהשקפתו ועקרונותיו. גיבור כארי הושתתה על עקרון זה ובברכתו של הרב יוסף צבי בן פורת כך שאין חשש שהאימונים יגרמו לתלמידי החיידרים או הישיבות להתנתק מהתורה, אלא ההפך הוא הנכון. האימונים מטמיעים במתאמנים ערכים חשובים כמו ביטחון עצמי, התמדה, דחיית סיפוקים ועוד, שעוזרים להם להיות עובדי ה' טובים יותר.
לסיכום
האימונים שלנו בגיבור כארי מעניקים לילד הדתי והחרדי מענה מדויק: פעילות גופנית התורמת לבריאות הגוף והנפש, בהפרדה מלאה, מתוך שמירה קפדנית על ערכי היהדות.
הורה ששולח את הבן שלו לכאן יכול להיות רגוע: הילד שלו לא רק מוציא אנרגיה, אלא בונה את האישיות שלו במקום שמגדל אותו באמת.
